מהי עיר בריאה?

המושג "עיר בריאה"  נשען על תפיסת העיר כאורגניזם מורכב, חי, נושם, צומח ומשתנה.
הרעיון התגבש בקנדה בשנת 1984 והתפתח לפרויקט ניסיוני של ארגון הבריאות העולמי בסניף האירופי, מתוך רצון לבחון את יישומה של אמנת "בריאות לכל" ברמה המקומית. עד מהרה הפך הפרויקט הניסיוני לתנועה עולמית.

עיר בריאה היא זו בה קיימת מודעות לבריאות כזכות של כל אדם ומחויבות פוליטית לפעול מערכתית לפיתוח הבריאות בעיר. העקרונות ודרכי הפעולה נשענים על שלש אמנות בינלאומיות:

1. "בריאות לכל" –  אמנה שנוסחה ע"י ארגון הבריאות העולמי במטרה להביא לשיפור מצב הבריאות וצמצום פערים בריאותיים, תוך הדגשת הרפואה המונעת וקידום הבריאות, שותפויות בין מגזרים בחברה ושיתוף תושבים.   
2. אמנת אוטווה לקידום הבריאות – נוסחה ע"י ארגון הבריאות העולמי ב- 1986 במטרה לגבש אסטרטגיות להשגת "בריאות לכל". המושג קידום בריאות מוגדר כתהליך המאפשר לאנשים  להגדיל את השליטה על הגורמים המשפיעים על הבריאות (חברתיים, סביבתיים, כלכליים) ועל ידי כך לשפר את בריאותם. זאת באמצעות מדיניות ציבורית בריאה, יצירת סביבת תומכת, חיזוק מעורבות הקהילה ופיתוח מיומנויות אישיות.
3. אג'נדה 21 לפיתוח בר קיימא – נוסחה ע"י האו"ם ב-1992 ואומצה ע"י תנועת הערים הבריאות ב- 1998. עוסקת בדרכים לפיתוח העונה על צרכי הדור הנוכחי מבלי לסכן את צרכי הדורות הבאים. נשענת על עקרונות של צדק חברתי וסביבתי, שימוש אחראי במשאבי טבע והגנת הסביבה.

"עיר בריאה" היא עיר דמוקרטית, לומדת, נגישה, בטוחה, ירוקה ובת קיימא.
"עיר בריאה" היא עיר טובה לתושביה, מטפלת באיכות חייהם ומבטיחה עתיד טוב יותר.

בעיר הבריאה מתקיים תהליך של עבודה משותפת של כל המגזרים  - תושבים, ארגונים, עסקים והרשות המקומית, על מנת להבטיח עיר חיה ושטוב לחיות בה.
"עיר בריאה" היא תפיסת עולם ערכית וארגונית. קיימת בה מחויבות של נבחר הציבור לבוחריו, ניהול איכותי משתף, שקיפות, אחריות, כבוד הדדי ועזרה הדדית.

כיצד פועלת עיר בריאה?

לאחר החלטת מליאת מועצת העיר (המועצה המקומית או האזורית), על אימוץ העקרונות ודרכי הפעולה של העיר הבריאה והצטרפות לרשת ערים בריאות בישראל, מתחיל התהליך.
ראשיתו במינוי ועדת היגוי בראשות ראש הרשות או נציגו ומינוי מתאם בריאות עירוני. ועדת ההיגוי מתווה את תוכנית העבודה ועוקבת אחר תהליכי ביצועה, בכל שלבי היישום. מתאם הבריאות מרכז את עבודת הועדה, מתאם בין כל הגופים הפועלים בעירייה ובעיר, יוזם ומאיץ פעילויות ומשמש נציג העיר ברשת ערים בריאות.

כדי  לפעול לפיתוח הבריאות והקיימות מתחייבת העיר הבריאה להכיר תחילה את מצב הבריאות של תושביה, לזהות מאפיינים חברתיים כלכליים וסביבתיים הקשורים למצב הבריאות, לזהות פערים חברתיים ובריאותיים למפות את השירותים בעיר ודפוסי השימוש בהם ולבחון האם השירותים הולמים את הצרכים. על בסיס תוצאותיו של מיפוי זה (הפרופיל העירוני), נעשה תהליך משתף של תכנון אסטרטגי לפיתוח הבריאות והקיימות בעיר. מתוכו נגזרות תוכניות עבודה לטווח הקצר והארוך, הן של העירייה והן של שותפיה בעיר.

במקביל לתהליך התכנוני, מפעילה הרשות פרויקטים משתפים לקידום בריאות וקיימות בעיר.

ערים בריאות בעולם

לתנועת הערים הבריאות בעולם יש היסטוריה של 20 שנה. ראשיתו בפרויקט הניסיוני של הסניף האירופי של ארגון הבריאות העולמי, ב- 1987, עם 11 ערים. בתוך שנה התרחב הפרויקט ל- 35 ערים, ביניהן ירושלים. ערי הפרויקט מאוגדות ברשת אירופית בהנהגת ארגון הבריאות העולמי וממשיכות לפעול כ"מעבדה" של התנועה, על בסיס שלבים בני חמש שנים. לכל שלב היו מטרות משלו, נושאי ליבה מיוחדים ותפוקות, אך החזון העקרונות ודרכי הפעולה נשארו קבועים:
- פעולה העונה על הגורמים המשפיעים על הבריאות, עקרונות "בריאות לכל" ופיתוח בר-קיימא
- פעולה המשלבת ומקדמת את הקדימויות האירופיות והעולמיות של בריאות הציבור
- פעולה להעלאת הבריאות לסדר היום החברתי והפוליטי בערים
- פעולה לקידום ממשל איכותי ומשתף בתכנון פיתוח הבריאות.

הפופולאריות של רעיון העיר הבריאה הביאה די מהר לצמיחה של רשתות לאומיות של ערים בריאות. רשתות אלה העצימו את הפצת הרעיונות וההתנסויות והפכו למשאב של מומחיות, יוזמה, סולידריות וסנגור של בריאות הציבור. היום פועלות באירופה 30 רשתות לאומיות הכוללות כ- 1300 ערים מחוזות ועיירות. אלו מאוגדות ברשת אירופאית של רשתות, הפועלת בהנהגת ארגון הבריאות העולמי במקביל לרשת ערי הפרויקט.

תנועת הערים הבריאות פועלת בכל יבשות העולם ומנוהלת על ידי הסניפים המתאימים של ארגון הבריאות העולמי. בכל אזור מותאמת תבנית הפעולה לתנאי המקום ולצרכי התושבים.

רשת ערים בריאות בישראל

רשת ערים בריאות בישראל הוקמה ב- 1990, ביוזמה משותפת של משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי. 4 ערים לקחו חלק בהקמת הרשת – ירושלים, תל-אביב, נתניה ורמת השרון. היום חברים ברשת "ערים בריאות", משרדי ממשלה ארגונים מוסדות ופרטים המעונינים בקידום הנושא בארץ. הרשת מתנהלת כיחידת סמך במרכז השלטון המקומי  ומסתייעת ע"י משרד הבריאות.

הרשת חברה מן המניין ברשת האירופית של רשתות לאומיות, בהנהגת ארגון הבריאות העולמי. במעמד זה זכתה לאחר שעמדה בדרישות: הקפדה על תנאי הצטרפות של ערים לרשת, פעילות לפיתוח יכולות של הערים ליישם את עקרונות "בריאות לכל" ופיתוח בר-קיימא ופעילות במטרה לאפשר החלפת מידע והתנסויות בין הערים החברות. 

בכל אחת מהרשויות החברות קיימת מחויבות פוליטית להפיכת חזון "בריאות לכל" למציאות. הרשות מתחייבת לאמץ את העקרונות והאסטרטגיות לפיתוח הבריאות והקימות למען יוכל הדור הנוכחי והדורות הבאים ליהנות מבריאות ואיכות חיים טובה יותר. היא מתחייבת לפעול לשיפור הגורמים המשפיעים על בריאות התושבים- גורמים סביבתיים חינוכיים חברתיים ואחרים. קיימת בה מחויבות לפעול בשותפות עם כל המגזרים בחברה. כמו כן היא מתחייבת לאמץ את דרכי העבודה של העיר הבריאה ולהשתתף בפעילויות הרשת.
ארגונים ומוסדות המצטרפים לרשת מתחייבים לפעול על פי עקרונות  "העיר הבריאה" במסגרות שבאחריותם, להושיט סיוע להפעלת רשת הערים הבריאות, לסייע לרשות המקומית בקידום העיר הבריאה הרלוונטית ולהשתתף בפעילות הרשת.

חברים ברשת:

"הערים הבריאות": ירושלים, תל-אביב, חיפה, נתניה, רמת השרון, אשקלון, מעלה אדומים, קרית-גת, אום אל פחם, דימונה, נצרת, רהט, רמלה, לוד, קרית מוצקין, כאוכב אבו אלהיג'א,  אשדוד, אילת, מודיעין, הרצליה, קרית יערים (טלז-סטון), יפיע, כפר ברא, קרית טבעון, בית שמש, קרית ביאליק, ירוחם, עיר הכרמל, מעלות תרשיחא, קציר-חריש, סחנין,  קרית שמונה, פתח-תקוה, טירת כרמל, ראשון לציון, נס ציונה, שהם, להבים, כפר סבא, גן יבנה, מודיעין עילית, אריאל, חולון, כרמיאל, באר שבע ומועצות אזוריות גולן, עמק הירדן, גזר וגליל עליון.
משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד הרווחה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך
ארגונים: ביה"ס לבריאות הציבור בירושלים, האגודה למלחמה בסרטן, החברה להגנת הטבע, החברה למתנ"סים, "יד שרה", "שירותי בריאות כללית", "מכבי שירותי בריאות", ארגון "בטרם", "מרכז המילניום", עמותת "אנוש" וקופת חולים מאוחדת . 

כיצד פועלת הרשת בישראל?

באסיפה הכללית של הרשת חברים נציגי הערים, המשרדים והמוסדות וכן הפרטים החברים ברשת. אחת לשנתיים בוחרת האסיפה ועד מתאם, יו"ר וועדת ביקורת. בועד שותפים נציגי ערים, כל נציגי משרדי הממשלה, נציגי מוסדות ונציגי הפרטים.
הועד מתכנס אחת לחודש לשם גיבוש תכנית עבודה שנתית, מעקב אחר ביצועה וקבלת החלטות אד הוק. תוכנית העבודה השנתית מאושרת ע"י האסיפה הכללית, לה גם נמסר דו"ח שנתי המסכם את ביצועה.  

ליד הועד פועלות מספר ועדות: ועדה לאישור פרויקטים עירוניים, ועדת פרופיל עירוני, ועדה ליחסי ציבור וגיוס משאבים וכן צוותי משימה נושאיים.

נושאי תפקיד ברשת:  

• ד"ר מילכה דונחין- יו"ר הועד המתאם, נציגת ביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.

• גבי בר זכאי - סגנית יו"ר הועד המתאם, סגנית ומ"מ ראש עריית מעלה אדומים.

• תחיה קרבטרי - רכזת מנהלית של רשת ערים בריאות.

• ד"ר דרורה מלוביצקי - רכזת פרויקטים של רשת ערים בריאות.

• ענת שמש -  יו"ר הועדה לאישור פרויקטים עירוניים, נציגת משרד הבריאות, מנהלת תחום סקרים והערכה במשרד הבריאות.

מה עושה רשת ערים בריאות?

הרשת משמשת מסגרת עבודה משותפת לכלל החברים בה, לצורך שיתוף בידע, מידע והתנסויות, תמיכה הדדית, חדשנות והשגת מטרות משותפות.
הרשת פועלת על פי תוכנית אסטרטגית, אשר נקבעת ע"י כל חברי האסיפה הכללית ומתעדכנת מדי מספר שנים. חברי הרשת ניסחו את יעודה כמובילה להטמעת  "בריאות לכל", תוך השענות על הערכים: בריאות כזכות  של כל אדם, הוגנות וצדק חברתי, שותפות ואחריות, קיימות.
הרשת מתווה מדיניות כללית ותכניות עבודה שנתיות אשר מבקשות ליישם את יעודה, בהתאמה לצרכים המקומיים ותוך כדי אימוץ תכניות עבודה של הרשת האירופית של רשתות הערים הבריאות. על כן פעילותה השנתית של הרשת היא שילוב של נושאים אשר נבחרים על ידי ארגון הבריאות העולמי יחד עם נושאים מותאמים לצרכים המיוחדים של חברי רשת ערים בריאות בישראל. הרשת עוסקת בהדרכה ולווי של עבודת המתאמים וצוותי ההיגוי המקומיים, מפיצה חומר מקצועי, מקיימת סדנאות, ימי למידה וכנסים שנתיים.
הרשת פועלת להרחבת הקואליציות לפיתוח הבריאות והקיימות ושותפה פעילה לפעילות הרשת האירופית.

בשנים האחרונות עוסקת הרשת בנושאים הבאים:

פרופיל עירוני כבסיס לפיתוח הבריאות והקיימות
צוות מקצועי של הרשת הכין מסמך הנחייה להכנת פרופיל עירוני, הכולל מדדים חברתיים, סביבתיים, בריאותיים וניהוליים, תבנית למיפוי השירותים והתוכניות בעיר וכן שאלון הכולל עמדות, התנהגויות, שימוש בשירותים ושביעות רצון של התושבים. במסגרת הכנת פרופיל עירוני נאסף מידע ממקורות לאומיים, ממקורות עירוניים וכן מסקר תושבים מדגמי, אשר מבוצע בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
את הביצוע בפועל מוביל מתאם הבריאות העירוני בליווי רכזת הפרויקטים של הרשת. עיבוד הנתונים וכתיבת הדו"ח נעשה ע"י הצוות המקצועי של הרשת בשיתוף עם הצוות העירוני המוביל את הפרויקט. ממצאי דו"ח זה מהווים בסיס לתכנון אסטרטגי לפיתוח הבריאות והקיימות בעיר. יחד עם זאת, צרכים מיידיים העולים במהלך איסוף המידע מטופלים ללא דיחוי.
פרופילים עירוניים במתכונת זו נעשו בתקופה האחרונה באשדוד, נס ציונה, מעלות תרשיחא, פתח תקוה וחולון.

"עיר נקייה מעישון"
נושא מניעת העישון באמצעות הסברה אכיפה וגמילה מעסיק בשנים האחרונות את הציבור בארץ ובעולם. רשת ערים בריאות בישראל הצטרפה ליוזמה של ארגון הבריאות העולמי ומובילה תהליך משתף למען הפיכת הערים הבריאות לנקיות מעישון. זאת לנוכח מחויבותן של ערים אלה לבריאות תושביהן ומתוך הכרה באחריותן לאכוף את התקנות המגבילות עישון במקומות ציבור. צוות משימה בין תחומי ובין מגזרי גיבש תפיסה ודרכי פעולה. הצוות הכין ערכה (חוברת) שמסייעת בהנחיית הרשות המקומית (וארגונים אחרים) בנושא וכן התחייב להמשיך לפעול כגורם מלווה, תומך ומעריך את היישום של "עיר נקייה מעישון" ברמה העירונית או הארגונית.
בצוות שותפים נציגי הערים הבריאות, משרד הבריאות, משרד החינוך, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, האגודה למלחמה בסרטן, משטרת ישראל, ענף בריאות הצבא בצ.ה.ל וחברת גלקסוסמיתקליין.
"עיר נקייה מעישון"  זו עיר שלוקחת על עצמה מחויבות לצמצום ממדי העישון, קובעת מדיניות ברורה לשמירה על סביבות נקיות מעישון ומיישמת אותה.
חלק מהערים מיישמות את התהליך תוך קבלת יעוץ וליווי מנציגי רשת ערים בריאות.

"הזדקנות פעילה ובריאה"
צוות  משימה של נציגי ערים בריאות בשיתוף עם "אשל" בחנה את נושא ההזדקנות הפעילה בערים, בהתאם למסמכים המקצועיים של ארגון הבריאות העולמי וההתנסות בארץ. הזדקנות פעילה מכוונת לשמירה על פעילות גופנית, מנטלית וחברתית, קידום הבריאות ומעורבות חברתית של הקשיש. מסקנות הועדה סוכמו והוצגו בפני המתאמים ביום עיון מיוחד עם המלצה לדרכי פעולה ויישום של התכנית בכל רשות על פי הצרכים והנתונים שלה.

"עיר פעילה"
צוות משימה של הרשת פועל עתה לגיבוש התפיסה הישראלית של "עיר פעילה". מטרותיו: העלאת המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית והטמעת פעילות גופנית כאורח חיים במעגל החיים. כפעולה ראשונה לקראת השגת יעד זה הצטרפה הרשת ליוזמה של "יום הספורט העממי הלאומי".  בחסותה של מכבי שירותי בריאות תורגמה לעברית חוברת של ארגון הבריאות העולמי המתווה הנחיות לעיר פעילה.
בהמשך מתכוון הצוות להכין ערכה ל"עיר פעילה" מותאמת לתנאי הארץ ומתבססת על הידע והניסיון של השותפים לצוות.

הכשרת מתאמי בריאות
הרשת קיימה שני קורסים, בני 120 שעות, להכשרת מתאמי עיר בריאה. בקורסים השתתפו מתאמים בראשית דרכם המקצועית, אשר לאחר מכן התחילו לפעול בעירם, בליווי והנחית
הרשת.

סדנאות והשתלמויות ברשת
הרשת מקיימת מדי שנה סדנא בת יומיים וכן השתלמויות שוטפות לחברי הרשת. במהלך השנים האחרונות התקיימו סדנאות בחומי תוכן שונים כגון קידום הזדקנות פעילה, פעילות גופנית לכל גיל, הפעלת עיר נקייה מעישון וכן סדנאות ללמידת דרכי העבודה  כגון, סודות עבודת הצוות, כתיבת תוכניות, שיווק חברתי ועוד.

מיסוד תפקיד מתאם הבריאות העירוני
תפקידו של מתאם הבריאות העירוני הוגדר לאחרונה על פי דרישות משרד הפנים וזכה לאישורו כאחד התפקידים המוגדרים בספר תפקידי הרשות המקומית:
ייזום, קידום, תכנון ויישום תהליכים עירוניים המבוססים על צורכי האוכלוסייה ומכוונים לקידום הבריאות והקיימות,  תאום ויצירת שותפויות בין מחלקות הרשות המקומית ותאום ביניהן לבין ספקי שירותים ומוסדות בעיר.

פרויקטים עירוניים
רשת ערים בריאות בישראל תומכת ברשויות החברות ומעודדת ביצוע תוכניות ופרויקטים התואמים את מדיניות הרשת או עולים בקנה אחד עם התכנית האסטרטגית המקומית. הרשת קבעה קריטריונים להקצאת כספים למימון חלקי של תוכניות המוגשות על טפסים מיוחדים עם פירוט תקציבי. התכנית נבחנת על ידי חברי הועדה ומותנית במימון  דומה של הרשות המקומית. לאחר אישורה מועבר חלק מהמענק לעיר ולאחר הגשת דו"ח ביצוע מושלם המענק.

כנס שנתי
מדי שנה עורכת הרשת כנס ארצי המתקיים בעיר החברה ברשת. הנושא נבחר על ידי ועדה משותפת לנציגי הרשת ונציגי העיר המארחת. ניתן בו ביטוי לנושאים עקרוניים ואקטואליים.

שותפויות וייצוג בגופים שנים
נציגי רשת ערים בריאות שותפים במספר גופים העוסקים בבריאות וקיימות כגון: המועצה הלאומית לקידום בריאות, ארגון הגג של ארגוני הסביבה – "חיים וסביבה", הקואליציה לקיימות, הפורום הלאומי למניעת עישון, ועדה לקידום הליכה לביה"ס ועוד...