לאה לונברג

הגיעה עם הוריה, בשנת 1909 לכפר סבא. בית הספר הקרוב ביותר היה בפתח תקוה ואליו היתה הולכת רגלי מדי יום ביומו.
במלחמת העולם הראשונה, בהגיע מגורשי יפו-תל אביב לכפר סבא, סייעה לאה לונברג לצדו של ד"ר סלור שהיה הרופא והרוקח הראשון והיחיד בכפר סבא, בעזרה רפואית לפליטים החולים והסובלים.
עם ייסוד סניף ויצ"ו במושבה, נרתמה לאה לונברג בעול העשייה כחברת ועד הסניף ושנים רבות כסגנית יושב ראש הסניף.
לאה לונברג פעלה גם כחברת הלשכה לעבודה סוציאלית, עוד בטרם היות משרד הסעד, והיתה מפעילות "מגן דוד אדום" בשרון.
ועל כל אלה מוענק לו התואר יקיר כפר סבא בשנת ה-30 למדינת ישראל וה-75 לכפר סבא.