זאב בלפר

נולד בעיר גוסטינין שבפולין. כל ניסיונותיו לעלות לארץ טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה עלו בתוהו והוא נאלץ לברוח מפני הצורר הנאצי, וביערות צפון ברית המועצות עשה את שנות מלחמת העולם השניה.
עם תום המלחמה הגיע לאוסטריה, שם שימש כנציג התנועות הציוניות במחנות העקורים.
עלה לארץ בשנת 1949 לכפר סבא ובתחילה עבד כפועל בניין. בשנת 1951 מונה כרכז
האיגוד המקצועי במועצת פועלי כפר סבא.
בשנת 1956 מונה כמזכיר מועצת הפועלים, תפקיד בו שימש עד ליציאתו לגמלאות, בשנת 1989. היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, חבר במזכירות מרכז ברית הקואופרציה, חבר בהנהלת המשביר לצרכן ובמזכירות הנהלת הקו-אופ.
בתוקף תפקידו תרם לקליטת העלייה של שנות ה-50 וה-70.   סייע בהקמת מפעלי תעשייה ובפתיחת מקורות תעסוקה לתושבי כפר סבא, פעל רבות להרחבת שירותי הבריאות – קופת חולים ובית החולים "מאיר". טיפח את אגודת "הפועל" כפר סבא, שבזמנו הגיעה להישגים ארציים.
כמזכיר מועצת הפועלים תרם מזמנו וממרצו לרווחת העובדים, לפיתוחה ולבנייתה של כפר סבא. גם היום ממשיך לפעול בהתנדבות באותם תחומים.
ועל כל אלה מוענק לו התואר יקיר כפר סבא.